הדת היהודית היא דת שמקדשת את החיים ומכבדת את זיכרון המתים. בדת היהודית יש מנהגי אבלות ברורים מאוד. קיימים קווי דמיון ושוני רבים בין מנהגי האבלות של יהודים ממוצא אשכנזי ושל יהודים ממוצא ספרדי. מנהגי האבלות של יהודי ספרד ואשכנז הם:
| נושא | מנהגי אבלות (אשכנזים) | מנהגי אבלות (ספרדים) |
| אנינות | ישנו פטור מקיום מצוות עד הקבורה של המנוח | ישנו פטור מקיום מצוות עד הקבורה של המנוח |
| שבעה | חובת ישיבה על כיסאות נמוכים, קיום תפילות בבית האבל לעילוי נשמתו של המנוח | חובת ישיבה על כיסאות נמוכים, קיום תפילות בבית האבל לעילוי נשמתו של המנוח |
| שלושים | מנהגי אבלות מקלים יותר מאשר במהלך ימי השבעה | מנהגי אבלות מקלים יותר מאשר במהלך ימי השבעה |
| שנת אבלות | נמנעים מגילוח, נמנעים מללבוש בגדים חדשים, נמנעים מהשתתפות בשמות | נמנעים מגילוח ולובשים בגדים חדשים באופן מופחת |
| גילוח | לא מתגלחים במהלך כל השלושים ולעיתים במשך כל השנה | מתגלחים רק לאחר השלושים, לאחר מכן מקלים ומותר להתגלח |
| לבישת בגדים חדשים | לא נוהגים ללבוש בגדים חדשים במהלך כל שנת האבל הראשונה | לא לובשים בגדים חדשים במהלך השלושים למוות, לאחר מכן מקלים ומותר ללבוש בגדים חדשים |
| קריעה | קריעת הבגד על הלב בזמן הלוויה | קריעה על הבגד, לעיתים יש הקלה על מנהג זה |
| הדלקת נרות | נהוגים להדליק נר נשמה, ללא דגש מיוחד | מקפידים להדליק נר נשמה לאורך כל תקופת האבלות |
| תפילות | אמירת תפילות בבית האבל, אמירת קדיש (נוסח שונה במעט מהנוסח של הקדיש הספרדי) | אמירת תפילות בבית האבל, אמירת קדיש (נוסח שונה במעט מהנוסח של הקדיש האשכנזי) |
| השתתפות באירועים | נמנעים מהשתתפות באירועים משמחים במהלך כל תקופת האבלות | נמנעים מהשתתפות באירועים משמחים, אך נוהגים להשתתף באירועים משמחים מסוימים של קרובים |
| שירה ושמחה | נמנעים לחלוטין מכל שמחה ושירה במהלך האבלות | נמנעים לחלוטין מכל שמחה במהלך ה-30. מקילים בשירה ושמחה לאחר סיום השלושים |
מדוע מנהגי האבלות היהודים חשובים לעיבוד האבל?
מלבד החשיבות הדתית העמוקה והמסורתית של מנהגי האבלות היהודיים, מנהגים אלו הן בעלי היגיון פסיכולוגי עמוק. מנהגים אלו מסייעים לאנשים שאדם קרוב אליהם נפטר להתמודד ולעבד את האובדן של אותו קרוב. מנהגים אלו משלבים תמיכה של הקהילה בקרובים של האדם שנפטר, הם תוחמים את האבל במסגרת זמן מוגדרת מראש והם מספקים הכרה לתהליך הרגשי שקשור ומעורב באובדן של אדם קרוב.
על החשיבות של מנהג השבעה
בשבוע הראשון שלאחר הקבורה של האדם הבת המשפחה יושבת בבית. בימים אלו חוץ מימי שישי שבת המשפחה מקבלת ביקורי ניחומים מחברים, מכרים של המת וחברי הקהילה. בימי השבעה לא נהוג לעבוד. החשיבות של מנהג השבעה הוא בכך שהוא מאפשר לאבלים לעצור, להתכנס פנימה ולהתמקד בזיכרונות שיש להם מהנפטר – מה שמאפשר לה להתחיל בעיבוד האובדן והכאב הרגשי הכרוך בו. הנוכחות של אנשים קרובים במהלך ימי השבעה מספקת תמיכה ממשית וחיזוק לאבלים והיא עוטפת אותם כך שלא יהיו לבד.
מנהגי האבלות שלאחר השבעה
עם סיום השבעה, מתחילים לספור שלושים יותר בהם האבלים ממשיכים בעיבוד האובדן, תך חזרה הדרגתית לשגרת החיים שלהם – אך עם הימנעות מהשתתפות באירועים שמחים. שלב זה מאפשר להמשיך את תקופת האבל, אך לחזור לאט ובאופן הדרגתי לחיי השגרה היומיומיים.
לאחר תום שנת האבל הראשונה, נערכים טקסים נוספים כמו אזכרות שנתיות לתאריך הקבורה והדלקת נר זיכרון.
חשוב לציין שלכל אורך השבעה, השלושים ושנת האבל הראשונה, הקהילה של האבלים נוהגת לתמוך בהם במגוון דרכים כמו הכנה של אוכל או מתן תמיכה כלכלית (כל קהילה לפי הנהוג בה).
כלל המנהגים האלו מאפשרים לאבלים להתמודד באופן הדרגתי עם האובדן שלהם והם מחברים באופן משמעותי בין האבלים עצמם, הקהילה בה הם חיים והאמונה הדתית שלהם, זאת תוך כדי מתן מקום ונוכחות לרגשות הכואבים והעצובים שכרוכים באבל עצמו.
