מה נהוג לפי היהדות לעשות במהלכה של שנת האבל הראשונה לאחר מותו של אדם קרוב?
הדת היהודית הינה דת שמקדשת את החיים ומכבדת את חבריה אשר הלכו לעולמם. מקור מנהגי האבלות ביהדות הוא דתי, אך יש בו היגיון פסיכולוגי עמוק שנועד לאפשר לבני המשפחה של המנוח להתאבל ולעבד את האבל על המוות. מנהגים אלו כוללים טקסים דתיים שונים ומנהגים שונים שהשתרשו בקרב יהדות אשכנז ויהדות ספרד.
משך תקופת האבל
לפי הדת היהודית האבל על אדם קרוב שנפטר (הורה או אח, בעל או אישה), נמשך לפי דיני האבלות עד כ-12 חודשים, כאשר מתחילים לספור מרגע הפטירה ועד כשנה לאחריה. ישנם 2 ציוני זמן משמעותיים במהלך שנה זו השבעה – שבעה ימים של אבל בהם מתאבלים על המנוח מרגע הקבורה שלו (לא כולל שישי שבת), השלושים לפטירה של המנוח – שהם למעשה ספירה של 30 יום מפטירת המנוח ועד לרגע של חשיפת מצבת הקבר.
בתום שנה עברית מיום הפטירה נהוג לקיים אזכרה לציון יום השנה לפטירת וקבורת המנוח. כאשר המנוח הלך לעולמו בהמלכה של שנה עברית מעוברת מנהגי האבלות יתמו לאחר כ-12 חודשים עבריים, אך האזכרה השנתית וציון השנה לפטירה והעלייה לקבר יערכו לאחר כ-13 חודשים.
במהלך 11 החודשים מיום הפטירה, קרובי המנוח נוהגים לומר את תפילת "קדיש יתום" תפילת קדיש יתום הינה תפילה שמטרתה היא לשבח את זכר הנפטר ולעזור לנשמתו במעבר לעולם הבא.
מה לא נהוג לעשות במהלך שנת האבל הראשונה?
במשך כל 12 חודשי האבלות הראשונים לאחר פטירת המנוח, נהוג לא לקחת חלק באירועים שמחים, לבלות או להשתתף באירועים רבי משתתפים. יהודי ספרד ויהודי אשכנז אוכפים מנהג זה לפי מידת האדיקות הדתית שלהם, הזרם הדתי אליו הם משתייכים והבחירה האישית שלהם. למנהג זה חשוב להוסיף מנהג נוסף הכולל הימנעות מלבוש של בגדים חדשים במהלך שנת האבל הראשונה. מנהגים אלו נועדו לבטא את הכאב על לכתו של המנוח והכבוד המקודש אשר שומרים לו הקרובים שנותרו. כמו כן, מנהגים אלו מעידים על שמירת צניעות וענווה במהלך תקופת האבל.
מנהג נוסף שהשתרש במהלך השנים הוא הימנעות מגילוח ותספורת. בעוד שיש אנשים ששומרים על מנהג זה רק במהלך השבעה עצמה, אחרים בוחרים לדבוק בו עד לציון 30 יום ללכת המנוח ואחרים נוהגים כך עד סיומה של שנת האבל הראשונה. ההחלטה כיצד לנהוג תלויה במנהגים אישיים, משפחתיים וקהילתיים והיא נתונה לבחירה של האבלים. מטרת מנהג זה היא להביע כבוד למנוח.
כיצד מציינים את שנה ללכתו של המנוח?
בסיומה של שנת האבל הראשונה נהוג לקיים טקס אזכרה קצר. את שנת האבל הראשונה מתחילים לספור מהיום בו נפטר המנוח, לפי לוח השנה העברי (במקרים מסוימים ציון השנה לאבל יתרחש כשנה מיום הקבורה של המנוח ולא מיום הפטירה עצמו). במהלך הטקס נהוג לומר דברי פרידה, מילים אישיות והספד למנוח.
